דמוקרטיה ליברלית אינדבידואלית
- תפיסה זו מעמידה את הפרט ואת זכויותיו במרכז.
- תפקיד המדינה לאפשר לכל אזרח מימוש מרבי של רצונותיו וזכויותיו ללא התייחסות להשתייכותו האתנית-תרבותית.
- כל אזרח או קהילה חופשיים לקבוע לעצמם את ערכיהם.
- אין זה מתפקידה של המדינה לקדם ערכים או מאפיינים תרבותיים.
דמוקרטיה רפובליקנית
- תפיסה זו רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה לאומית או אזרחית.
- תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט, והתפיסה נועדה גם כדי לאפשר את טובת הכלל ואת מימוש ערכי הקהילה המשותפים, הנקבעים בתהליך הדמוקרטי.
- בדמוקרטיה רפובליקנית נשמרות זכויות הפרט של כל האזרחים, גם אלו שאינם שייכים לקבוצת הרוב הלאומית.
דמוקרטיה רב-תרבותית
- תפיסה זו רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה – לאומית, אתנית-תרבותית או דתית.
- תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט, ותפיסה זו נועדה גם כדי לתמוך בקהילות השונות המצויות בתוכה במידה שווה.
- התמיכה נעשית בעיקר באמצעות תקצוב הקבוצות השונות והנכחתן במרחב הציבורי.
- יש להדגיש ברמה המדינתית את השוויון בין הקהילות השונות.
גישת הדמוקרטיה המתגוננת
הגנה על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה (כללי משחק, ערכים דמוקרטיים ואופי המדינה), מפני אדם או קבוצה, שפועלים בזירה הציבורית, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים, על מנת לפגוע ולחסל את המשטר הדמוקרטי או את אופי המדינה.
במקרים בהם האיום ממשי, המדינה מתגוננת ע"י שלילת הזכות להיבחר, להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית, ולעתים אף מגבילה את חופש הביטוי.
דמוקרטיה מתגוננת בישראל
במדינת ישראל נעשה שימוש בעקרון הדמוקרטיה המתגוננת. על פי חוק יסוד הכנסת וחוק המפלגות, מפלגה לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה:
(1)שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
(2) הסתה לגזענות.
(3) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.